בזק בינלאומי בע"מ נ' שילוח

פסק דין

תמצית המחלוקת

1.המשיב רכש מן המערערת סחורה ושירותי תקשורת. בחלוף חודשים אחדים הוא הודיע לה על ביטול העסקה כשהוא טוען כי רימתה אותו. מכאן באה תביעתו, בה הוא תבע השבה של כספים ששילם למערערת, ופיצויים על נזק שנגרם לו מן ההפרה. המערערת הגישה תביעה שכנגד ובה דרשה את הכספים שהמשיב התחייב לשלמם על פי תנאי העסקה, שלטעמה בוטלה על ידו שלא כדין, ביטול שאיננו כי אם הפרה של החוזה מצידו.

זוהי בתמצית המחלוקת, ועתה ארחיב בה קמעא.

תביעת שילוח

2.המשיב (להלן – שילוח) הגיש תביעה כספית על סך 207,259 ₪ נגד המערערת (להלן – בזק), ובה פרש את התיאור הבא:

בשנת 2009 ביקש שילוח להקים אתר במרשתת, בו יועברו שיעורי תורה. לשם כך הוא התקשר עם בזק והזמין ממנה שירותי אירוח אתר. ביום 8.12.2009 הוא חתם על טופס "הזמנת שירותי אירוח אתר", כשהיקף ההתחייבות עמד על 50 דולר לחודש משך שנתיים. זמן מה אחר כך נתחוור לו, כי בשל היקפו הגדול של החומר שבאתר לא ניתן לספק שירותי אירוח, ולכן רכש מבזק, בהסכם על-פה עמה, שרת שבו יאוחסן חומר הקשור לאתר, תמורת כ-15,000 ₪ שישולמו ב-36 חודשים, כל תשלום ע"ס 110 דולר. נוסף על כך היה עליו, לטענתו בכתב תביעתו, לשלם לבזק סך 90 דולר לחודש עבור שירותי אירוח.

3.כיוון שלא היה בידי שילוח לשלם את התשלומים הנ"ל באמצעות כרטיס אשראי, הוסכם כי אלה ייעשו בהוראת קבע לבנק. לשם כך פנה שילוח לחברו, נחמן גלנט שמו (להלן – גלנט), על מנת שמחשבון הבנק שלו ייעשה התשלום באמצעות הוראת קבע. האחרון נענה לפנייה, והסכים לשלם בהוראת הקבע מחשבונו את תמורת השרת בלבד (קרי 110 דולר לחודש). הוא חתם על הוראת קבע מתאימה, ביום 10.2.2010.

4.בחודשים שבאו אחר כך חוייב חשבונו של גלנט על פי הוראת הקבע, בסכומים שנעו בין 830 ל-870 ₪. אלא שביום 11.5.2010 חויב החשבון בסכום חריג של 4,780 ₪, ובירור של שילוח עם בזק העלה, כי זהו סכום המע"מ על העסקה כולה, אותו יש לשלם מראש. נוכח קבילתו של שילוח השיבה לו בזק, בחלוף כחודשיים, סך 4,515.20 ₪.

5.ביום 1.7.2010 חויב חשבון הבנק של גלנט, בנוסף לחיוב החודשי הקבוע, בסך של 1,660.83 ₪. בירור עם בזק העלה, כי הדבר נובע מהתקשרות נוספת עבור "ניהול מלא של שרת בודד". לבקשתו נמסרו לו מסמכי ההתקשרות, שאז הוא גילה כי החתימה על המסמך, הנחזית להיות של גלנט, זוייפה על ידי בזק.

6.משום החשד לזיוף הגיש שילוח, ביום 25.7.2010, תלונה במשטרה נגד בזק. יום אחר כך, 26.7.2010, הוא פנה במכתב לבזק, באמצעות באת כוחו, והודיע על ביטול ההתקשרות עמה. במכתב תשובה דחתה בזק את טענותיו של שילוח כאילו הונתה אותו. עם זאת היא זיכתה אותו בסך 3,649.33 ₪. כשבוע אחר כך היא פנתה אליו במכתב דרישה על סך 34,037.89 ₪ (התמורה עבור העסקה כולה).

7.בתביעתו טוען שילוח, כי בזק זייפה את חתימתו (או חתימת גלנט), וכך ביקשה לגבות ממנו כספים על התקשרות שלא היתה. על מנת לתמוך את טענת הזיוף הוא צירף לתביעתו חוות דעת גרפולוגית.

8.ועוד מוסיף שילוח בתביעתו, כי מעשיה של בזק הם "מעשי מרמה, גזל, התעשרות שלא כדין, ופגעה באמון האמור להתקיים בין שני צדדים לחוזה ולפיכך זכאי היה התובע לבטל את החוזה דבר שנעשה על ידו" (ס' 62 לכתב התביעה).

על כך הוא מוסיף (ס' 66 לכתב התביעה), כי "הנתבעת עוולה כלפיו בעוולת הטעיה, תרמית, מצג שווא וחוסר תום-לב משווע להוראות חוק החוזים ובניגוד להוראות פקודת הנזיקין."

9.אחר שביסס את הפרת החוזה בידי בזק בא שילוח לפיצויים המגיעים לו על הנזק שגרמה לו ההפרה. הוא טוען בתביעתו, כי הפרת החוזה מנעה ממנו הכנסה שצפויה היתה להגיע מהפעלת האתר, אותה הוא אומד בסך 180,000 ₪. על כך הוא מוסיף פיצויים בגין עגמת הנפש שהסבה לו ההפרה, אותם הוא אומד בסך 20,000 ₪. נוסף על אלה תבע שילוח החזר של כל הכספים ששילם לבזק במסגרת העסקה טרם שבוטלה. סכום התביעה הגיע כדי 207,259 ₪. שילוח ביקש גם לפסוק נגד בזק פיצויים עונשיים, אלא שבסכומם הוא לא נקב (ומן הסתם לא שילם עבורם אגרת משפט), כמו גם פסק דין שיצהיר על בטלות המערכת ההסכמית עם בזק.

תביעת בזק

10.בזק התגוננה מפני תביעת שילוח והגישה תביעה נגדית ובה היא טוענת, כי היא מכרה לשילוח שרת, בהסכם בכתב שנכרת ביניהם, תמורת 7,200 דולר ב-36 תשלומים חודשיים של 200 דולר. נוסף על כך הוא רכש ממנה שירותי אירוח תמורת סך 95 דולר לחודש לתקופה של שנה אחת. היא טוענת עוד, כי בטופס הזמנת רישיונות ששילוח העביר לה הוא נקב בשמו של גלנט כמנהל וכאיש הקשר של העסק.

11.בזק מאשרת, כי היא חייבה את חשבונו של גלנט בסך של 4,780 ₪, סכום המע"מ עבור רכישת השרת. לאחר ששילוח פנה אליה בעניין זה היא החזירה לו את הסכום.

12.ועוד טוענת בזק בתביעתה הנגדית, כי לאחר שנכרת החוזה, ולאחר חודשים אחדים בהם שילם על פי החוזה, ביקש שילוח להתנער מן העסקה, וטעמיו עמו. הוא החל פונה אליה בטענות מטענות שונות, שהשתנו מפניה לפניה. בכל הפניות הללו הוא לא התכחש לכריתתו של הסכם בכתב, כמו גם לחתימה עליו מצידו, עד כי הגיע מכתב באת כוחו מחודש יולי 2010, שאז טען לראשונה טענה בדבר זיוף החתימה, וביקש על כן לבטל את החוזה.

13.כיוון ששילוח נותר חייב לה כספים על פי המערכת ההסכמית שבכתב דרשה בזק, בתביעתה הנגדית, לחייבו לשלמם לידיה. סכום התביעה עמד על 34,852.14 ₪.